הבלוג · רימקס בעיר
חלקה א׳, חלקה ב׳ וחלקה ג׳ בנחלה: מה מותר בכל אחת
בקצרה
נחלה מחולקת לשלוש חלקות. חלקה א׳ היא השטח הרצוף למגורים, למבני משק ולעיבוד של בעל הנחלה, והיא מוחכרת לו ישירות בחכירה לדורות (נוהל 37.15B פרק ב׳ סעיף 3; החלטות 8.3.2–8.3.4). חלקה ב׳ היא שטח לשימוש חקלאי בלבד — רשות מקרקעי ישראל קובעת שלא תותר בה בנייה למגורים, גם אם התוכנית מאפשרת בנייה שם (נוהל 37.15B פרק ה׳ סעיף 3; החלטה 8.3.36(ב)). חלקה ג׳ היא קרקע חקלאית משותפת של האגודה, ולבעל הנחלה אין בה חלק פיזי מסומן (קובץ החלטות רמ״י, פרק 1). בנייה למגורים אפשרית רק ב״שטח הצהוב״ שנקבע בתוכנית תקפה, בתוך חלקה א׳ (נוהל 37.15B פרק ה׳ סעיף 2; החלטה 8.3.36(א)).
בנחלה יש שתי שכבות נפרדות, והן לא תמיד אומרות את אותו דבר. השכבה התכנונית קובעת מה מותר לבנות על הקרקע. השכבה הקניינית — הזכות מול רשות מקרקעי ישראל — קובעת מה מותר לכם, כבעלי הזכות, לעשות בקרקע. שטח שהתוכנית מתירה בו בנייה יכול להיות שטח שרמ״י לא תאשר בו מגורים, והפער הזה יושב בדיוק על הגבול בין חלקה א׳ לחלקה ב׳. לכן מתחילים מהאנטומיה: ממה בנויה הנחלה, ואיזה כלל חל על כל חלק בה.
מה רמ״י מגדירה כנחלה
רשות מקרקעי ישראל מגדירה נחלה כקרקע חקלאית בגודל שקבע שר החקלאות, המיועדת למתיישב לצורך מגוריו ופרנסתו מהמשק (נוהל 37.15B, פרק ב׳ סעיף 8, פורסם 26.1.2026). שימו לב לניסוח: מגורים ופרנסה. ברגע שמפנימים אותו, החלוקה לשלוש חלקות מפסיקה להיראות שרירותית — כל חלקה משרתת מטרה אחרת, ולכן כל חלקה כפופה לכללים אחרים.
עוד דבר שחשוב להקדים: בעל נחלה יכול להיות חוכר, שוכר או בר-רשות. קובץ ההחלטות של רמ״י כולל במפורש בר-רשות בתוך ההגדרה של ״חוכר״ (החלטה 8.3.40). כלומר הזכות שאתם קונים אינה בהכרח בעלות רשומה בטאבו. מה המעמד בנחלה מסוימת נשלף מהרישום ברמ״י ומחוזה המשבצת, לא מהתרשמות בשטח.
חלקה א׳ — כאן חיים, וכאן בונים
חלקה א׳ היא השטח הרצוף של הנחלה: המגורים, מבני המשק ושטח העיבוד של בעל הנחלה. היא מוחכרת לו ישירות, בחכירה לדורות (נוהל 37.15B פרק ב׳ סעיף 3; החלטות 8.3.2–8.3.4). זו החלקה היחידה שבה קיים לבעל הנחלה קשר חוזי ישיר מול רמ״י על שטח מסומן ומוגדר.
- יחידות הדיור — כולן יושבות כאן, ורק כאן.
- מבנה חקלאי — חייב להימצא בחלקה א׳, והבקשה טעונה חתימת משרד החקלאות (נוהל 37.15B פרק א׳ סעיפים 1 ו-6).
- פל״ח (תעסוקה לא חקלאית) — ממוקם אך ורק בחלקת המגורים, למעט חריגים מוגדרים (החלטה 8.9.2(5)). הכללים המלאים שלו מכוסים בנפרד במדור הנדל״ן הכפרי.
- ממ״ד — פטור מתשלום לרמ״י עד 20 מ״ר (רמ״י, ״תוספת בנייה במגזר החקלאי״, עודכן 17.10.2023).
חלקה ב׳ — שטח לשימוש חקלאי בלבד
כאן נמצא כל הבלבול. חלקה ב׳ היא שטח שהשימוש בו חקלאי בלבד. רמ״י כותבת את זה במפורש: לא תותר בנייה למגורים בחלקה ב׳ — גם אם התוכנית מאפשרת בנייה שם (נוהל 37.15B פרק ה׳ סעיף 3; החלטה 8.3.36(ב)). זו לא פרשנות של מתווך. זה הנוסח.
ולמה בכלל קיימת חלקה ב׳ בנפרד? כי היא לא תמיד צמודה לבית. לעיתים שטח העיבוד יושב במרחק מהחצר. השטח הזה מייצר ערך חקלאי, והוא נכנס לחישוב דמי ההסכמה בהעברת זכויות (נוהל 37.02B פרק ד׳ סעיף 2.2). אבל הוא לא מייצר זכויות מגורים, ואסור לתמחר אותו כאילו כן.
חלקה ג׳ — יש לכם בה חלק, אבל אין לכם בה שטח
חלקה ג׳ היא הקרקע החקלאית המשותפת של האגודה. לבעל הנחלה אין בה חלק פיזי מסומן (קובץ החלטות רמ״י, פרק 1). היא מנוהלת על ידי האגודה, לא על ידי החבר הבודד.
בפועל: אי אפשר להצביע על פינה בחלקה ג׳ ולומר ״זו שלי״. אי אפשר לבנות שם, ואי אפשר למכור משם. מי שמדבר איתכם על ״עוד דונמים בחלקה ג׳״ מדבר על חברות באגודה, לא על קרקע שתוכלו לעשות בה משהו.
מה זה ״השטח הצהוב״
השטח הצהוב הוא השטח שתוכנית תקפה ייעדה למגורים. רמ״י קובעת שבנייה למגורים תתאפשר רק בשטח הצהוב שנקבע בתוכנית תקפה, ובתוך חלקה א׳ (נוהל 37.15B פרק ה׳ סעיף 2; החלטה 8.3.36(א)).
שימו לב לתנאי הכפול. לא מספיק שהשטח צהוב — הוא צריך להיות גם בתוך חלקה א׳. ולא מספיק שהוא בחלקה א׳ — צריכה להיות תוכנית תקפה שצבעה אותו. שני התנאים ביחד. חסר אחד מהם, אין בנייה למגורים.
חלקת המגורים: עד 2.5 דונם, 375 מ״ר בסיס
חלקת המגורים היא לא חלקה רביעית. זו הגדרה שנחתכת מתוך חלקה א׳: עד 2.5 דונם רציף, הכוללים את יחידות הדיור הקיימות ואת הפל״ח. היקף הבנייה הבסיסי בה הוא 375 מ״ר (נוהל 38.04B סעיפים 1.5.2.9.1 ו-2.8, פורסם 5.5.2026). מסלולי התשלום לרמ״י שעולים כשמדברים על ״פוטנציאל״ מתייחסים כולם לחלקת המגורים. אף אחד מהם לא מדבר על חלקה ב׳.
איך בודקים את האנטומיה לפני שחותמים
- בקשו את תשריט הנחלה וסמנו עליו איפה עובר הגבול בין חלקה א׳ לחלקה ב׳. עד שאין קו על מפה, אין שיחה.
- בקשו מהאגודה ״אישור הרכב נחלה״ — זה המסמך שקובע כמה דונמים חקלאיים יש בנחלה (נוהל 38.04B סעיף 1.5.2.12.2).
- בררו איזו תוכנית תקפה חלה, ואיפה בדיוק יושב השטח הצהוב ביחס לגבול חלקה א׳.
- ספרו מה כבר בנוי בפועל בתוך חלקת המגורים. יחידות דיור קיימות ופל״ח נספרים בתוך 2.5 הדונם ובתוך היקף הבנייה — הם לא ״בונוס״ מעליו.
- בררו מה בדיוק רשום ברמ״י, על שם מי, ובאיזה מעמד — חכירה לדורות, שכירות או בר-רשות (החלטה 8.3.40).
בשרון זה נראה כך
בעמק חפר, אחת מהמועצות שברק מכסה, ההבדל בין היישובים הוא לא סגנון — הוא סוג הזכות. בכפר ידידיה יש נחלות עם החלוקה המלאה לשלוש חלקות. בחופית אין נחלות בכלל: זהו יישוב קהילתי, והוא מחולק למגרשים. אותו אזור, אותו מרחק מהים, ושתי מערכות כללים נפרדות. לכן השאלה הראשונה בכל נכס במושב אינה כמה דונם, אלא איזה סוג נכס זה בכלל.
לפני שאתם מגישים הצעה על נחלה
ברק פז, סוכן נדל״ן מורשה (רישיון 3171361), פותח את התשריט מול הנכס עוד לפני ההצעה ומראה איפה נגמרת חלקה א׳ ואיפה מתחילה חלקה ב׳. אפשר להתחיל בשיחה: 052-8312052. רימקס בעיר הרצליה, סוקולוב 61 הרצליה.
שאלות נפוצות
יש לי חלקה ב׳ צמודה לבית. אפשר לבנות עליה יחידה לילדים?
לא. רמ״י קובעת שלא תותר בנייה למגורים בחלקה ב׳, גם אם התוכנית מאפשרת בנייה שם (נוהל 37.15B פרק ה׳ סעיף 3; החלטה 8.3.36(ב)). הצמידות הפיזית לבית לא משנה כלום. יחידה נוספת יכולה לקום רק בתוך חלקת המגורים שבחלקה א׳, בשטח הצהוב, ובכפוף להיקף הבנייה המותר.
מה ההבדל בין חלקה א׳ לחלקת המגורים?
חלקה א׳ היא כל השטח הרצוף של הנחלה למגורים, למבני משק ולעיבוד. חלקת המגורים היא חתיכה מתוכה: עד 2.5 דונם רציף שכוללים את יחידות הדיור הקיימות ואת הפל״ח, עם היקף בנייה בסיסי של 375 מ״ר (נוהל 38.04B סעיפים 1.5.2.9.1 ו-2.8, פורסם 5.5.2026). כלומר חלקת המגורים נחתכת מתוך חלקה א׳, ולעולם לא יוצאת ממנה.
אפשר למכור רק את חלקה ב׳ ולהשאיר את הבית?
לא. חובה להעביר את כל הזכויות בנחלה בשלמותה; אין מכירת חלק, למעט פיצול מגרש מגורים בתנאי ההחלטה והנוהל (נוהל 37.02B סעיף 2.4). זו אחת הסיבות שחלקה ב׳ אינה נכס בפני עצמו, גם כשהיא מרוחקת פיזית מהחצר.
איך יודעים כמה דונם חקלאיים יש בנחלה?
לפי ״אישור הרכב נחלה״ שנותנת האגודה. זה המסמך שקובע את מספר הדונמים, והמספר הזה נכנס לחישוב דמי ההסכמה על השטח החקלאי בהעברת זכויות (נוהל 38.04B סעיף 1.5.2.12.2; נוהל 37.02B פרק ד׳ סעיף 2.2). בלי המסמך הזה אין בסיס לשאלה איך מתחלקים הדונמים בין חלקה א׳ לחלקה ב׳.
אם בחלקה ב׳ אי אפשר לבנות, למה היא בכלל שווה משהו?
כי היא שטח חקלאי בפועל, והיא חלק בלתי נפרד מהנחלה שאתם קונים — כולל בחישוב דמי ההסכמה בהעברת הזכויות (נוהל 37.02B פרק ד׳ סעיף 2.2). אבל היא לא מוסיפה זכויות מגורים, ולכן אסור לתרגם דונמים בחלקה ב׳ ל״פוטנציאל בנייה״. את שווי הנחלה הספציפית מכריע שמאי, לא כלל אצבע.
אמרו לי שהנחלה בבעלות. זה נכון?
לא בהכרח. בעל נחלה יכול להיות חוכר, שוכר או בר-רשות, וקובץ ההחלטות של רמ״י כולל במפורש בר-רשות בתוך ההגדרה של ״חוכר״ (החלטה 8.3.40). חלקה א׳ עצמה מוחכרת לבעל הנחלה בחכירה לדורות (נוהל 37.15B פרק ב׳ סעיף 3; החלטות 8.3.2–8.3.4). מה המעמד בנחלה שאתם בודקים נשלף מהרישום ברמ״י ומחוזה המשבצת, וההכרעה המשפטית היא של עורך דין.
רוצים לדעת כמה הנכס שלכם שווה — לפני שאתם מחליטים משהו?
השאירו שם וטלפון, וסוכן שמכיר את האזור שלכם יחזור עם הערכת שווי מבוססת עסקאות אמת. ללא עלות וללא התחייבות.
ללא עלות וללא התחייבות · הפרטים נשמרים אצלנו בלבד.
עוד מהבלוג — קשור לנושא
הבהרה חשובה
המידע במאמר זה הוא כללי ומערכתי בלבד, נכון למועד כתיבתו, ונועד להעשרה והתרשמות ראשונית בלבד. אין לראות בו — ואין להסתמך עליו כעל — ייעוץ משפטי, מיסויי, פיננסי, תכנוני, הנדסי, שמאי או תחליף לייעוץ מקצועי פרטני המותאם לנסיבות שלכם. כל מקרה נבחן לגופו, והכללים והמחירים משתנים מעת לעת. לפני קבלת החלטה או ביצוע עסקה יש להיוועץ באיש מקצוע מוסמך (עו״ד, יועץ מס, שמאי, יועץ משכנתאות וכד׳). רימקס בעיר הרצליה והכותבים לא יישאו באחריות לכל פעולה או נזק שייגרמו כתוצאה מהסתמכות על האמור.


